#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באיזה מקומות הדר שם 1) אינו אוסר 2) אוסר?	"1) בית שער, אכסדרה, מרפסת שבחצר [שבאלו מקומות הולכים בהם רבים] 2) בית התבן, בית העצים, בית הבקר, בית האוצרות [כל זמן שאוכלים שם (מ&quot;ב ס&quot;ק ה&#x27;), ואם הם מושכרים מבעה&quot;ב ויש לו תבן ועצים שם אינו אוסר משום תפיסת יד (ביה&quot;ל ד&quot;ה אבל)]"	סימן שע סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו החילוקים בבית שער?	"כל בית שער דחצר לא הוי דירה, בין של יחיד בין של רבים, ואפי&#x27; בד&#x27; מחיצות ומקורה (מג&quot;א ס&quot;ק א&#x27;, פמ&quot;ג א&quot;א ס&quot;ק א&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק א&#x27;), אבל מבואר לקמן (סע&#x27; ה&#x27;) דבית שער דבית הוי דירה [ולפי הרמב&quot;ם הדר בבית שער דיחיד אפי&#x27; דחצר אוסר (לפי המגיד משנה דהיה לו גירסא אחרת בגמ&#x27;, ולפי הב&#x27;&#x27;י דיש כאן מח&#x27; הסוגיות)]"	סימן שע סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בסוכת חג בחג?	"כתב המג&quot;א (ס&quot;ק ב&#x27;) דאינו חשוב דירה ואינו אוסר [והא דאמרינן לעיל (סי&#x27; שס&quot;ו סע&#x27; ב&#x27;) דיושבי סוכות אוסרים היינו היושבים שם בקביעות (שעה&quot;צ ס&quot;ק ג&#x27;), וחידש הערוה&quot;ש (סע&#x27; א&#x27;) דבסוכות אם רק מסיר הגג ומכסים בדבר הראוי להכשר סוכה הוי כבית ואוסר, ויתכן דאפי&#x27; המ&quot;ב מודה לזה (הגהות על הערוה&quot;ש) {וכן יש לפרש כוונת המ&quot;ב לקמן (סי&#x27; תרל&quot;ד ס&quot;ק ח&#x27;) דכתב דסוכת חג אוסר א&quot;נ תי&#x27; החדרי דעה דסוכה אינו אוסר על בתים דלגבי בתים אינם קבוע אבל סוכות אוסרים אהדדי}], וביאר רע&quot;א דמגמ&#x27; יומא (י&#x27; ע&quot;א) משמע דהלכות מזוזה תלויין בהלכות עירוב (אם אוסרים) וכמו שסוכה פטור ממזוזה כך אינו אוסר, אבל הקשה מבתים שבספינות דאמרינן לעיל (סי&#x27; שס&quot;ו סע&#x27; ב&#x27;) דאוסרים ואפ&quot;ה מבואר ביו&quot;ד (סי&#x27; רפ&quot;ו סע&#x27; י&quot;א) דפטורים ממזוזה, ולהלכה המ&quot;ב (ס&quot;ק ד&#x27;) פסק כהמג&quot;א דסוכת חג בחג פטור, אלא שמציין בשעה&quot;צ (ס&quot;ק ג&#x27;) לרע&quot;א"	סימן שע סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין בבית שאין בה ד&#x27; על ד&#x27;?"	"מבואר בגמ&#x27; סוכה (ג&#x27; ע&quot;א) ורש&quot;י שם שאינו אוסר (פמ&quot;ג א&quot;א ס&quot;ק ב&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ד&#x27;)"	סימן שע סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו התנאים בכלל מתי מהני תפיסת יד?	"1) יש לבעה&quot;ב הרבה בתים שמשכיר או משאיל לאחרים&lt;br&gt;2) הבעה&quot;ב דר שם (כך מפורש ברבינו יהונתן) [דהוי כאילו הוא דר בכל הבתים והכל אורחים אצלו (ב&quot;י), וכן מפורש בחזו&quot;א (סי&#x27; צ&#x27; ס&quot;ק ל&quot;ח), וע&quot;ע בהל&#x27; עירובין מר&#x27; גראוס (פ&quot;ה הע&#x27; פ&quot;ו) דהביא משמעות המקילין]&lt;br&gt;3) יש לו תפיסת יד בכל דירה"	סימן שע סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם יש בו תפיסת יד, האם מותר לכולם להוציא לחצר?	"הב&quot;י הביא מרדכי בשם הריב&quot;א דתפיסת יד מהני רק להתיר הוצאה מביתו של בעה&quot;ב ולא מביתו של השוכרים, אבל לא קיי&quot;ל כוותיה {וכעין זה מצינו לקמן (סע&#x27; ח&#x27;) באורח דלפי המג&quot;א עדיין אסור להוציא מביתו של האורח, והביה&quot;ל (שם) הביא כמה אחרונים שחולקים על המג&quot;א}"	סימן שע סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם כלים אלו מהני לתפיסת יד 1) מוקצה מחמת גופו 2) כלי שמלאכתו לאיסור 3) כלי שמלאכתו להיתר אבל כבד מאד?	"1) מהני 2) לא מהני דאפשר לטלטלה לצורך גופו ומקומו (מ&quot;ב ס&quot;ק ט&#x27;) {וה&quot;נ ראינו דטלטול בגופו לא שמה טלטול כלל, וכן מצינו לעיל (סי&#x27; רע&quot;ו סע&#x27; ג&#x27;) לגבי אמירה לעכו&quot;ם, וכן (בסי&#x27; ש&quot;ו סע&#x27; א&#x27;) לגבי מחשיך על התחום בבהמות קטנים} 3) הטור ושו&quot;ע פסקו דה&quot;נ מהני [דזהו פשט בעששיות], והשיג עלייהו המג&quot;א (ס&quot;ק ג&#x27;) א&quot;כ מהו השיעור כובד אלא פי&#x27; כהמגיד משנה דדוקא כלים המוקצים מהני, ולמעשה המ&quot;ב (ס&quot;ק ח&#x27;, שעה&quot;צ ס&quot;ק ו&#x27;) מקיל כהטור ושו&quot;ע דכל זמן שיש טורח לטלטלם מהני לתפיסת יד [ודלא כתוספת שבת (ס&quot;ק ב&#x27;) דמקיל בכל דבר שצריך שתי ידיו לטלטלו], וכן נקט הערוה&quot;ש (סע&#x27; ד&#x27;) דכל דבר שעינינו רואות שהם עומדים על מקומם מקרי דברים כבדים [וס&quot;ל דאפי&#x27; הרמב&quot;ם מודה לזה, דלא כמשמעות המג&quot;א]"	סימן שע סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מהני תפיסת יד אם הבעה&quot;ב גוי?	"השעה&quot;צ לקמן (ס&quot;ק ל&quot;ו) הביא מח&#x27; בין הפמ&quot;ג ויד אפרים אם ישראלים נחשבים כאורחים אצל בעה&quot;ב גוי, ומשמע שהוא מצדד כהפמ&quot;ג דאינם נעשים כאורחים וא&quot;כ ה&quot;נ לא מהני תפיסת יד לעשותם כאורחים, אמנם אפי&#x27; להיד אפרים דס&quot;ל דיכול להיות כאורחים לגוי מ&quot;מ פשוט דלא מהני תפיסת יד בדברים המוקצים דהרי הגוי מטלטל מוקצה בשבת, ואם הוא דבר כבד, הבצל החכמה (ח&quot;ה סי&#x27; קמ&quot;א) מדייק ממ&quot;ב (ס&quot;ק ח&#x27;) דלא מהני דכתב לגבי דברים כבדים &quot;כיון שיש טורח לפנותן אין דרך ליטלן בשבת&quot;, משמע דהוא זלזול שבת וזה לא שייך בגוי, אבל הביא תשובת מהרש&quot;ם (ח&quot;ה סי&#x27; ל&quot;ד) דס&quot;ל דמהני דברים כבדים אפי&#x27; לגוים [או למומר לחלל שבת] דאין דרכן לטלטל דברים כבדים כלל"	סימן שע סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם הסוגיא מיירי כששוכר נתן רשות להניח חפציו ברשותו או לא נתן רשות?	"הב&quot;ח רצה לדייק מרש&quot;י דכל הסוגיא מיירי כשאין השוכר נותן רשות, ויש בזה ב&#x27; קולות, א&#x27; אם השוכר נותן רשות למשכיר להניח שם חפציו מהני אפי&#x27; בכלי שמלאכתו להיתר דהרי אין לו רשות להוציאו לחוץ, וכ&quot;כ הפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק ג&#x27;),ב&#x27; אם השוכר אינו נותן רשות מהני בדברים שאינם ניטלים, אכן המ&quot;ב (ס&quot;ק י&quot;א) מדייק ממרדכי (מובא בב&quot;י) דסוגיין מיירי כששוכר נתן רשות להניח שם חפציו ואפ&quot;ה אמרינן דמהני דוקא בכלים שאינם ניטלים, וכן משמע מאור זרוע ורבינו חננאל וחיי&quot;א [והתיו&quot;ט כתב דזהו נמי כוונת רש&quot;י, דלא כהב&quot;ח (שעה&quot;צ ס&quot;ק ח&#x27;)], ולפי&quot;ז נמצאת דאם השוכר לא נתן רשות אלא המשכיר הניחם שם דרך מקרה ואין מקפידין עליו לא נעשו עי&quot;ז אורחים אצלו ולא מהני אפי&#x27; בכלים שאינם ניטלים [וע&quot;ע באג&quot;מ (או&quot;ח ח&quot;א סי&#x27; קמ&quot;א) דמצדד כהב&quot;ח]"	סימן שע סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם השוכר נתן רשות אבל לא הניח שם שום חפץ?	"כתב הב&quot;י דיש חילוק בין תפיסת יד בישראל שאינו אוסר לתפיסת יד בעכו&quot;ם המשכיר דיכול לשכור ממנו דאילו בעכו&quot;ם החמירו דצריך שיהא רשות להניח חפציו בכל הבית מפני שהקילו דא&quot;צ להניח שם כלים ממש משא&quot;כ בישראל שיש תפיסת יד בבתים כיון שהחמירו להצריך שיניח שם כלים ממש הקילו דא&quot;צ רשות בכל הבית אלא סגי בפינה המיוחדת לו, ומכאן דייק המ&quot;ב (ס&quot;ק י&#x27;) דתפיסת יד דישראל דצריך להניח כליו שם בפועל ולא סגי בנתינת רשות לחוד {ואפי&#x27; אם נתן לו רשות להניח בכל הבית} [ומה שציין השעה&quot;צ (ס&quot;ק ז&#x27;) &quot;דלא כפמ&quot;ג&quot; לא מצאתי כעת, עי&#x27; ערוה&quot;ש (סע&#x27; ז&#x27;), וכ&quot;כ הל&#x27; עירובין מר&#x27; גראוס (פ&quot;ה הע&#x27; פ&quot;ז)], עי&#x27; לקמן סי&#x27; שפ&quot;ב סע&#x27; י&quot;ג דקיי&quot;ל דאפי&#x27; בגוי יש אופנים דמהני אפי&#x27; אם אין לו רשות בכל הבית"	סימן שע סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם אחד יש לו תפיסת יד בביתו של חבירו?	לא מהני תפיסת יד אלא אם הוא בעל הבית	סימן שע סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מהני תפיסת יד אם הכלי בכלל השכירות?	"האג&quot;מ (או&quot;ח ח&quot;א סי&#x27; קמ&quot;א) ס&quot;ל דמהני, אבל הרבה (דבר אברהם ח&quot;ג סי&#x27; ל&#x27;, חזו&quot;א סי&#x27; צ&quot;ב, מנח&quot;י ח&quot;ד סי&#x27; נ&quot;ה) סוברים דלא מהני אע&quot;פ דאין לו רשות להוציא הכלי מרשותו (מ&quot;ב דרשו) [ותמה ר&#x27; גראוס (פ&quot;ה הע&#x27; ק&quot;ד) במה עדיף החפץ מן הדירה עצמה]"	סימן שע סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך התפיסת יד להיות במקום האכילה?	"הערך ש&quot;י ס&quot;ל כן, וכן נקט ר&#x27; גראוס (פ&quot;ה סע&#x27; נ&quot;ב), אבל כתב מ&quot;ב דרשו דלכאורה זה תלוי במח&#x27; מ&quot;ב וחזו&quot;א אם כל החדרים בטלים לחדר שאוכלים בו {ומסתימת הפוסקים משמע דמהני בכל הבית, ועי&#x27; מש&quot;כ לקמן (ס&quot;ס שע&quot;ו), וכן נראה להגרח&quot;צ שליט&quot;א דיש להקל בכל הבית}"	סימן שע סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם יש עוד דיורין בחצר?	"אם השאר דיורין נותנין עירובן לתוך ביתו של בעה&quot;ב או לאחד מבתיו השכורים מהני אבל אם נותנים העירוב בתוך אחד מדיורים אלו מגו דהבעה&quot;ב צריך ליתן עירובו שם ולא מהני תפיסת יד שלו כך צריך שאר השוכרים ליתן עירובן שם (רבינו יהונתן, רמ&quot;א, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ג, שעה&quot;צ ס&quot;ק ט&#x27;), והחזו&quot;א (סי&#x27; צ&#x27; ס&quot;ק מ&#x27;) מדייק משו&quot;ע לקמן (סי&#x27; שפ&quot;ד סע&#x27; ב&#x27;) דאפי&#x27; כשמוליכו עירובו למקום אחר רק הבעה&quot;ב צריך לערב ולא שאר השוכרים {ויש לדחות דהתם מיירי דמהני התפיסת יד ברשות גוים שלא יהא צריך לשכור מהם, ובזה י&quot;ל דלא אמרינן מגו}"	סימן שע סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם אחד שכר בית מגוי וחוזר ומשכיר מקצתו לחבירו?	"אם מתחילה שכרו לגמרי מהגוי ורק אח&quot;כ חזר והשכירו לחבירו אם יש בו תפיסת יד מהני, אבל אם מתחילה שכרו מהגוי אדעתא להשכיר מקצתו לחבירו נמצאת שעשה שליחותו של חבירו והוי כאילו שניהם השכירו מהגוי בבת אחת וא&quot;כ אינו נחשב כבעה&quot;ב ולא מהני תפיסת יד (מהרי&quot;ק סי&#x27; מ&quot;ח, רמ&quot;א) [ואע&quot;פ שהגוי אינו מכיר השני כלל וגם לא דיבר השוכר עם הגוי שדעתו לחזור ולהשכירו לחבירו מ&quot;מ נחשב כאילו עושה שליחותו של שני לשכור ישר מהגוי (ערוה&quot;ש סע&#x27; ח&#x27;) {ופשוט דמיירי כשאין לגוי קפידה בזה}]"	סימן שע סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לכמה זמן יכול להשאיל ביתו לחבירו ויהיה עליו דין אורח?	"לזמן מועט כשלושים יום עדיין נקרא אורח אבל יותר מזה נחשב כזמן ארוך ואוסר (רשב&#x27;&#x27;א, מ&quot;ב ס&quot;ק ז&#x27;, ביה&quot;ל ד&quot;ה והשאילן)"	סימן שע סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בחמש חבורות ששבתו בטרקלין זה לפנים מזה?	"רק השנים הפנימיים צריכים לערב [וכל אחד צריך ליתן עירוב אחד, ודלא כהט&quot;ז (ס&quot;ק ב&#x27;) דס&quot;ל דשניהם נותנים עירוב אחד ביחד, וגם ס&quot;ל דאינם אוסרים אהדדי אלא אם יש שם דיורים אחרים (שעה&quot;צ ס&quot;ק י&quot;א וס&quot;ק י&quot;ב, ביה&quot;ל לקמן סע&#x27; ז&#x27; ד&quot;ה שנים)] [דקיי&quot;ל (לקמן סע&#x27; ז&#x27;) דבית שער דבית של יחיד אינו בית שער (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ט), ומשמע דאפי&#x27; אם הרבה דרים בפנימי נחשב כבית שער דיחיד, וכ&quot;כ הפמ&quot;ג (מש&quot;ז ס&quot;ק ט&#x27;), וע&quot;ע בפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק ז&#x27;) וצ&quot;ע] אבל שאר החדרים הוו כבית שער דרבים וא&quot;צ עירוב, והוסיף המ&quot;ב (ס&quot;ק י&quot;ט) דאם אין המחיצות מגיעות לתקרה נחשבין כדירה אחת ואפי&#x27; אם נותנין עירובן לשאר דיורים שבחצר די אם נותנים עירוב אחד [ולפי הא&quot;ר ומאמ&quot;ר שאר החבורות עדיין פטורות משום בית שער, אבל לפי החמד משה כיון דמיירי כשאין המחיצות מגיעות לתקרה נמצאת שאין עליהם שם בית שער כלל וכולם מחויבים ליתן אותו עירוב אחד (שעה&quot;צ ס&quot;ק י&quot;ג)]"	סימן שע סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם יש לכל חבורה פתח לחצר או לבית שער בפנ&quot;ע, ויש ביניהם 1) מחיצות גרועות שמגיעות לתקרה 2) מחיצות גמורות שמגיעות לתקרה 3) מחיצות שאינם מגיעות לתקרה?	"1) [כגון מחיצות של יריעות שקשורות היטב שלא ינידם הרוח (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ג)] קיי&quot;ל כתוס&#x27; דאם נותן עירובם אצלם א&quot;צ ליתן עירוב אבל אם נותנים עירובם לדירה אחרת כל אחד ואחד צריך ליתן עירובו בפנ&quot;ע (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ד) [והב&quot;י הביא שהרמב&quot;ם ס&quot;ל דדינו כמחיצות גמורות, ולא קיי&quot;ל לכוותיה, אכן הנשמת אדם (כלל ע&quot;ג ס&quot;ק ו&#x27;) חושש להרמב&quot;ם וס&quot;ל דיערב בלא ברכה] 2) [כגון מחיצות גמורות של נסרים] כל אחד הוי כדירה בפנ&quot;ע ואפי&#x27; אם מערבין לעצמן כל אחד ואחד צריך ליתן עירובו, ופשוט דאותו חדר שנותנין בו העירוב א&quot;צ ליתן (ביה&quot;ל ד&quot;ה ואם) [והחיי&quot;א ס&quot;ל דלא יערב בברכה דחושש לשיטת רש&quot;י (דכתב דלא היו מחוברין מעולם, ומשמע דאם היה חדר אחד מתחילה הוי כדירה אחד), אכן השעה&quot;צ (ס&quot;ק ט&quot;ז) חולק עליו וס&quot;ל דיתכן דרש&quot;י מיירי כשלא מגיעות לתקרה וקאי בדעת ב&quot;ש דס&quot;ל דאפי&#x27; בלא מגיעות לתקרה כל אחד ואחד הוי דירה בפנ&quot;ע אם נותן עירובן במקום אחר ועל זה כתב רש&quot;י דהיכא דלא היו מחוברין מעולם הוו כחדרים בפנ&quot;ע לגמרי אפי&#x27; אם נותן עירובן בתוכו, אבל אם המחיצות הגיעו לתקרה אפי&#x27; אם חלקוהו אח&quot;כ מהני לעשות כל אחד ואחד כדירה בפנ&quot;ע וממילא יכול לברך על העירוב [א&quot;נ י&quot;ל באופן אחר דכוונת השעה&quot;צ הוא דרש&quot;י עצמו ס&quot;ל דאפי&#x27; אם מגיעות לתקרה צריך לערב (ר&quot;י באק)], אכן החזו&quot;א (סי&#x27; צ&quot;ג ס&quot;ק ג&#x27;) ס&quot;ל דעדיף שלא לברך וכהחיי&quot;א] 3) [כגון שאין המחיצות מגיעות תוך ג&#x27; טפחים לתקרה, ואפי&#x27; במחיצות של נסרים (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ז), אכן החזו&quot;א (סי&#x27; צ&quot;ג ס&quot;ק ח&#x27;) הביא ראיה משעה&quot;צ לקמן (סי&#x27; שע&quot;ב ס&quot;ק ק&quot;ה) דדוקא במחיצות גרועות, ועוד כתב החזו&quot;א (סי&#x27; צ&quot;ו ס&quot;ק י&quot;ט) דאם מניחין חלון למעלה בכוונה כדי שיהא כחלון אפשר דמודה המ&quot;ב דדינו כמגיעות לתקרה] הוי כדירה אחד ואפי&#x27; אם נותנין עירובן במקום אחר די בעירוב אחד [ולפי רבינו יהונתן דוקא אם יש להם עלייה או חדר אחר שהם משתתפים בה יחד ומחברן, והרשב&quot;א חולק עליו (שעה&quot;צ ס&quot;ק י&quot;ח)], [ומסתימת הדברים משמע דאפי&#x27; אם יש בתים אחרים בחצר לא אמרינן מגו לאסור טרקלין זה כשאין המחיצות מגיעות לתקרה דהוי כבית אחד ממש [כן משמע מהמחבר דכתב דמיירי כשכל חדר פתוח לחצר, וכן משמע מב&quot;י (עמ&#x27; קכ&quot;א ד&quot;ה ולפי), וכן משמע ממ&quot;ב (ס&quot;ק כ&quot;ד) דכתב המגו דוקא במחיצות המגיעות לתקרה אבל אם אינה מגיעות לתקרה סגי בעירוב אחד אפי&#x27; אם יש דיורים אחרים באותו חצר, ותמה החזו&quot;א דמגמ&#x27; ותוס&#x27; משמע דבעצם שייך מגו אפי&#x27; במחיצות שאינם מגיעות לתקרה היכא דכל אחד פתוח לחצר, וצ&quot;ע], וחידש הערוה&quot;ש (סע&#x27; י&quot;ג) דכל זה מיירי בחבורות ששבתו דרך עראי לשבת אבל אם הם קבועים שם בודאי צריכים עירוב {ואינו משמע כן ממ&quot;ב (ס&quot;ק י&quot;ח)}"	סימן שע סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בבתים שלנו (בזמן המג&quot;א)?	"כתב המג&quot;א (ס&quot;ק ז&#x27;) דהם צריכים עירוב [אם אין לבעה&quot;ב בהם תפיסת יד] דכל החדרים פתוחים לבית אחד (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;א), אמנם יש מקום להקל לפי מה שמצדד הביה&quot;ל (ד&quot;ה אינם) דאם כולם עוברים דרך בית אחד ושם אוכלים ומבשלים חשיבי כולם כבית אחד (שעה&quot;צ ס&quot;ק י&quot;ד)"	סימן שע סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם מקצתן עשו מחיצות ומקצתן לא עשו מחיצות?	אלו שעשו הוו מחולקים, ואלו שלא עשו הוו מחוברים (מגיד משנה, רמ&quot;א)	סימן שע סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יש היתר לטלטל מבית לבית בלא עירוב?	"הבאה&quot;ט (ס&quot;ק ז&#x27;) הביא מדבר שמואל שמסתפק בזה, והשושנים לדוד מקיל {והסברא להקל הוי דהוא דומה לכלים ששבתו בחצר דמותר לטלטלם לחצר אחר דאינו נראה כהוצאה מרה&quot;י לרה&quot;ר}, אכן הביה&quot;ל (ד&quot;ה או) מאריך להוכיח מכל הפוסקים דאסור [ור&quot;י באק רצה להביא ראיה דאסור דהוא פשוט להגמ&#x27; (פ&quot;ט ע&quot;א) דלמטה יש חילוק דיורין, ויש עוד ראיה מלקמן (סי&#x27; שע&quot;ב סע&#x27; ה&#x27;) בחלון וארובה בין שני בתים]"	סימן שע סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הסברות להקל במלמד או סופר שדר עמו בבית דא&quot;צ לערב עמו?	"כתבו תוס&#x27; (עירובין ע&quot;ב ע&quot;א) ג&#x27; סברות:&lt;br&gt;1) כולם משתמשין בתוך הבית בעסקי אפייה ובישול והוי כאילו אוכלים במקום אחד [ולפי החזו&quot;א (סי&#x27; צ&#x27; ס&quot;ק ל&quot;ב) לאו דוקא אופים ומבשלים אלא ר&quot;ל שנטפלים לבית בעה&quot;ב כדרך בני ביתו]&lt;br&gt;2) אין דעתו להשאיל להם לאסור עליו [וזהו דוקא בשאולה ולא בשכירות (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ג)]&lt;br&gt;3) מצי לסלוקינהו"	סימן שע סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם יש רק מקצת מסברות הנ&quot;ל?	"יש בזה כמה חילוקים:&lt;br&gt;1) אופה ומבשל לחוד - מבואר מב&quot;י בשם המהרי&quot;ק דלא מהני (ביה&quot;ל ד&quot;ה אינם)&lt;br&gt;2) אין דעתו להשאיל להם לאסור עליו לחוד - פשוט להביה&quot;ל דאין לסמוך על טעם זה לחוד דהרי הרשב&quot;א וריטב&quot;א חולקים על סברא זו, וכן מבואר מסע&#x27; ב&#x27; דאפי&#x27; אם משאילן לאחרים צריך תפיסת יד&lt;br&gt;3) מצי לסלוקינהו לחוד - זה כולל תמיד גם הסברא דאין דעתו להשאיל להם לאסור עליו, והביה&quot;ל (שם) הביא מא&quot;ר וגר&quot;ז וגר&quot;א דסגי בסברא זה לחוד, ויותר מזה כתב הרשב&quot;א דאפי&#x27; אם משאילו לזמן מועט (ל&#x27; יום או פחות) הוי כאורח ואינו אוסר, כ&quot;ש כשמצי לסלקו בכל עת, אכן הרבה אחרונים (תוספת שבת סי&#x27; שפ&quot;ב, מחה&quot;ש שם, חזו&quot;א סי&#x27; צ&#x27; ס&quot;ק ל&quot;א, מנח&quot;י ח&quot;ד סי&#x27; נ&quot;ה) מחמירים שלא לסמוך על זה לחוד דמי שהיה שם לזמן ארוך אוסר אע&quot;פ שיכול לסלקו בכל עת ואינו דומה לאורח שהיה שם רק לל&#x27; יום [וע&quot;ע בחזו&quot;א (סי&#x27; פ&quot;ה ס&quot;ק ו&#x27;), ובשונה הלכות (סע&#x27; י&quot;ז)], ולפיכך פסק המנחת שלמה (ח&quot;ב סי&#x27; ל&quot;ה אות כ&quot;ד) דלכתחילה יש להחמיר&lt;br&gt;4) בסברא דאופה ומבשל עם הסברא דאין דעתו להשאיל להם לאסור עליו - אע&quot;פ שהרשב&quot;א והריטב&quot;א מחמירים שאינו יכול לסמוך על סברות אלו בלבד, מ&quot;מ מבואר מהמג&quot;א (ס&quot;ק ח&#x27;) וט&quot;ז (ס&quot;ק ו&#x27;) ופמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק ח&#x27; ומש&quot;ז ס&quot;ק ו&#x27;) דס&quot;ל דסגי בב&#x27; סברות אלו אפי&#x27; כשאינו יכול לסלקו, וכן פסק המ&quot;ב (ס&quot;ק ל&quot;ג) וכן מצדד הביה&quot;ל (שם) להקל"	סימן שע סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם יש מקום להקל אפי&#x27; בשכירות?"	"פשוט דתפיסת יד לעולם מהני (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ג), ומצדד הביה&quot;ל (ד&quot;ה אינם) ע&quot;פ הב&quot;י להקל אם אופין ומבשלים במקום אחד וגם כולם עוברים דרך אותו מקום שאופין שם לצאת לחצר ואין לכל אחד פתח מיוחד לצאת בו חשיבי כולם כבית אחד, אכן החזו&quot;א (סי&#x27; צ&quot;ב) השיג עליו דאינו יכול לחדש יותר ממה שבארו הראשונים"	סימן שע סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם יכול לסלקו מחדר ולחדר אבל אינו יכול לסלקו מהחצר לגמרי?	"מסתבר דלא מקרי יכול לסלקו דהרי עדיין הוא בחצר, וכ&quot;כ שו&quot;ת חיים שאל (ח&quot;ב סי&#x27; כ&quot;ב), אבל אם יכול לסלקו מחצר זה לחצר אחר [כגון בבית מלון מפרוזדור לפרוזדור] מצדד המנח&quot;י (ח&quot;ד סי&#x27; נ&quot;ה) דמהני, וכל זה דלא כמהרש&quot;ם (ח&quot;ה סי&#x27; ל&quot;ו) דהביא ראיה מב&quot;י (סי&#x27; שפ&quot;ב, עמ&#x27; ק&quot;ע) דמהני, אכן כד נעיין בדברי הב&quot;י נראה דאינו מיירי אלא לגבי שכירו ולקיטו דאינו נחשב כייחד לו מקום אלא יש לו רשות בכל הבית דאפשר לסלקו מחדר לחדר אבל לא מצינו דהסברא דאפשר לסלקו מחדר לחדר עושהו כאורח ואינו אוסר (עי&#x27; נתיבות שבת פל&quot;ד הע&#x27; כ&quot;ה, ר&#x27; גראוס פ&quot;ה הע&#x27; ע&quot;ד), וע&quot;ע בחזו&quot;א (סי&#x27; צ&quot;ב) דמזכיר סברא זו דאפשר לסלקו מחדר לחדר לגבי סופר שדר בביתו"	סימן שע סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם כל בני החצר אוכלים יחד?	"אם כולם אוכלים [סעודות הקבועות (ערוה&quot;ש סע&#x27; י&quot;ז), בשבת (גר&quot;ז סע&#x27; ו&#x27;, חזו&quot;א סי&#x27; צ&#x27; ס&quot;ק מ&quot;א) {ומסתמא סעודת שלישית בכלל}] בחדר אחד א&quot;צ לערב, ואפי&#x27; אם כל אחד אוכל מככר שלו (ב&quot;י, מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ו), ואפי&#x27; אם כל אחד אוכל בשלחן שלו (בדק הבית, רמ&quot;א) [וזה עדיף מחדר אחד שאופין ומבשלים שם דהתם איצטריך לצרף עוד סברות דאדעתא דהכי לא השאילו לו או מצי לסלוקי אבל הכא שאוכלים ממש בחדר אחד סגי בזה לחוד], והוסיף ר&#x27; גראוס (פ&quot;ז סע&#x27; ב&#x27;) דמהני אכילה בחדר אחד אפי&#x27; כשאוכלים בזמנים שונים "	סימן שע סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם יש מחיצה בין כל שלחן ושלחן?	"אם אינה מגיע לתקרה לאו כלום הוא [ואפי&#x27; במחיצה של נסרים] (מ&quot;ב ס&quot;ק מ&#x27;), ואפי&#x27; אם מגיע לתקרה אם הוא וילון לצניעות ואינו קבוע שם ג&quot;כ לאו כלום הוא (רמ&quot;א, שעה&quot;צ ס&quot;ק כ&#x27;) [ועוד כתב הב&quot;י דה&quot;ה בוילון שאינו יכול לעמוד ברוח מצויה לא שמה מחיצה]"	סימן שע סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם משלחין עירובן למקום אחר?	"אפ&quot;ה אינם צריכים לשלח אלא עירוב אחד, ואחד מהם ישלח וא&quot;צ לזכות לכולם דשליחותא דכולהו קעביד (תוס&#x27; ע&#x27; ע&quot;ב, שו&quot;ע, מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ח) {והמחבר כתב הציור שהם משלחין עירובן לחצר אחר, ולכאורה זה דבר פשוט והול&quot;ל אפי&#x27; כשהם משלחין לבית אחר שבאותו חצר דדי בעירוב אחד ולא אמרינן מגו}"	סימן שע סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במי שאוכל בבית אחד ולן בבית אחר?	"קיי&quot;ל כרב דמקום פיתא גורם, אמנם כתב המג&quot;א (ס&quot;ק י&#x27;) דמשמע מגמ&#x27; דרועים דניחא להו טפי לאכול במקום לינה אלא שאין להם פת שם הולך בתר מקום לינה, ולפיכך כתב הפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק י&#x27;) דה&quot;ה תלמידים שאוכלים אצל בעלי בתים וישנים בבית רבם הולך אחר מקום לינה (ביה&quot;ל ד&quot;ה וישן) [והמג&quot;א באמת מסתפק בזה, וביארו האחרונים (מחה&quot;ש, פמ&quot;ג א&quot;א ס&quot;ק י&#x27;) דהגמ&#x27; כתב סברא זו לגבי עירובי תחומין ואע&quot;פ שהגמ&#x27; מדמה עירובי תחומין לעירובי חצרות מ&quot;מ אינו מפורש דסברא זו שייך אפי&#x27; בעירובי חצרות]"	סימן שע סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין באחים שאוכלים 1) בבית אביהם 2) בביתם?	"1) הוי כבית אחד ואינם אוסרים כלל 2) אם נוטלים פרס מאביהם [בין אוכל בין מעות (ב&quot;י, מג&quot;א ס&quot;ק י&#x27;, רע&quot;א, מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ד)] אינם אוסרים אהדדי אם אין דיורים אחרים באותו חצר או נותן העירוב אצלם [ממחבר משמע שיכול ליתן העירוב אפי&#x27; אצל הבן, אבל מרש&quot;י ורבינו יהונתן משמע דצריך ליתן העירוב אצל האב (שעה&quot;צ ס&quot;ק כ&quot;ב), והמ&quot;ב (ס&quot;ק מ&quot;ז) מקיל ליתן העירוב אצל הבן, והחזו&quot;א ס&quot;ל דלכו&quot;ע יכול ליתן העירוב אצל הבן] אבל אם נותנים עירובן בבית אחר שבאותו חצר כל אחד ואחד צריך ליתן עירובו"	סימן שע סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו קבלת פרס?	"רש&quot;י ס&quot;ל שהם מקבלים מאכל או מזונות מאביהם, והרמב&quot;ם פי&#x27; דלפעמים הם אוכלים אצל אביהם לשבוע או לחודש בשכר מלאכה שעושין לו או בחנם (ב&quot;י), וקיי&quot;ל כרש&quot;י"	סימן שע סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם האב אינו דר בחצר של האחים?	"הריטב&quot;א מדייק מרש&quot;י דאינם נחשבים כאחד [כשמקבלים פרס מאביהם והעירוב ניתן אצלם] אלא אם האב דר עמם בחצר, אבל מרבינו ירוחם משמע דמהני אפי&#x27; כשהוא דר בחצר אחרת, והביה&quot;ל (ד&quot;ה וה&quot;מ) מסיים וצ&quot;ע"	סימן שע סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין 1) בנשיו 2) בעבדיו 3) בתלמידיו 4) באיש דעלמא המקבל פרס?	"1) לר&#x27; יהודה בן בתירה דיניהן כבניו שאינם אוסרים כשהם לבדם או העירוב בא אצלן, ולר&#x27; יהודה בן בבא אוסרים אפי&#x27; בכה&quot;ג, ואע&quot;פ שהרשב&quot;א והרז&quot;ה פסקו כר&#x27; יהודה בן בבא דנשיו אוסרים אנן קיי&quot;ל כהמהר&quot;ם והרמב&quot;ם דפסקו כר&#x27; יהודה בן בתירה לקולא 2) לר&#x27; יהודה בן בתירה אוסרים אפי&#x27; כשבא אצלן, אבל לכו&quot;ע אנן קיי&quot;ל כר&#x27; יהודה בן בבא דדיניהם כבניו [וה&quot;ה במשרתיו (ריטב&quot;א, מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ט)] 3) הגמ&#x27; פושט דדיניהם כבניו ואינם אוסרים כשבא אצלן 4) פשוט דלא מהני קבלת פרס לפי שאינו נמשך אחריו ואוסר אפי&#x27; אם העירוב בא אצלו (מ&quot;ב ס&quot;ק נ&#x27;)"	סימן שע סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם בחורים בישיבה המקבלים פרס מהישיבה צריכים לערב?	"אם הם אוכלים בחדר אחד בודאי הם נחשבים כבית אחד וא&quot;צ לערב כלל {וה&quot;ה אם אוכלים סעודות שבת אצל בעלי בתים אין להם מקום פיתם בחדרם לאסור}, ואם הם אוכלים בחדרם בפנ&quot;ע אם הראש הישיבה אינו הבעה&quot;ב אז נחשב כאילו הם מקבלים פרס מאדם אחר וצריכים לערב אבל אם הראש הישיבה הוא הבעה&quot;ב נמצאת שהם מקבלים פרס מרבם וא&quot;צ לערב, אולם אם הרה&quot;י אינו דר עמם בחצר תלוי במח&#x27; ראשונים שבביה&quot;ל (ד&quot;ה וה&quot;מ)."	סימן שע סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בעשרה בתים זה לפנים מזה?	"רוב הבתים אינם אוסרים משום בית שער, לפי שמואל אף השני אינו אוסר אבל ר&#x27; יוחנן ס&quot;ל דהשני אוסר [ולפי הרבינו ירוחם כל ט&#x27; אוסר ורק החיצון דחיצון אינו אוסר ומקורו מר&quot;ח, ולא חיישינן לשיטה זו (ביה&quot;ל ד&quot;ה שנים)], ופסקו הרא&quot;ש והרמב&quot;ם כר&#x27; יוחנן [ומסימת הפוסקים משמע דמערבין בברכה, אכן הב&quot;י (עמ&#x27; ק&quot;כ - קכ&quot;א) הביא דיש חוששין לשיטת שמואל וס&quot;ל דאין מערבין בברכה]"	סימן שע סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"למה בית שני אוסר, הרי קיי&quot;ל דאפי&#x27; בית שער דיחיד אינו אוסר?"	"תי&#x27; הרא&quot;ש דהוא מח&#x27; הסוגיות ואנן קיי&quot;ל כר&#x27; יוחנן דבית שער דיחיד אוסר, ועוד תי&#x27; הרא&quot;ש דהתם מיירי בחצר דאינו חזי לדירה משא&quot;כ הכא מיירי בבית דחזי לדירה, ונקטו האחרונים (מג&quot;א ס&quot;ק י&quot;א, שעה&quot;צ ס&quot;ק כ&quot;ה) כתירוץ זו [והשעה&quot;צ (שם) הביא ספיקתו של הפמ&quot;ג לגבי בית שער הסמוכה לבית מבחוץ, וצ&quot;ב כוונתו (חזו&quot;א סי&#x27; צ&quot;ה ס&quot;ק ד&#x27;)]"	סימן שע סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לטלטל בבתי השער 1) כשעירבו הפנימיים 2) כשלא עירבו הפנימיים?	"1) אע&quot;פ שהבית מאיר מסתפק בזה, מסתימת שאר הפוסקים משמע דמותר (שעה&quot;צ ס&quot;ק כ&quot;ו) 2) השעה&quot;צ (שם) מצדד דאסור אבל מסיים דתלוי במח&#x27; רש&quot;י ותוס&#x27; בסוגיא דחורבה דלרש&quot;י כי היכי דאסור לטלטל בחורבה שיש לה בעלים כך אסור לטלטל בבתי שער אבל לתוס&#x27; דס&quot;ל דמותר לטלטל בחורבה אפי&#x27; כשיש לה בעלים ה&quot;ה דמותר לטלטל בבתי שער [והאבן העוזר (סי&#x27; שס&quot;ו סע&#x27; ג&#x27;) הביא רוקח דאפי&#x27; לרש&quot;י דס&quot;ל דחורבה אסור היינו משום דחזי לבנין ולדירה משא&quot;כ בית שער אינו חזי לדירה כלל מותר לטלטל בה, והבית מאיר חולק עליו וס&quot;ל דלפי רש&quot;י יהא אסור]"	סימן שע סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם בעה&quot;ב דר בחדר גדול ויש שני חדרים הפתוחים לה שדרים בה אנשים אחרים?	"החדר גדול הוי כבית שער דרבים ורק השני חדרים קטנים חייבים בעירוב (פמ&quot;ג א&quot;א ס&quot;ק ז&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק נ&quot;ב)"	סימן שע סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין באורח?	"קיי&quot;ל דאורח אינו אוסר [דלא אבן העוזר דס&quot;ל דאורח אוסר (ביה&quot;ל ד&quot;ה אינו), והקיצור שו&quot;ע (סי&#x27; צ&quot;ד סע&#x27; י&#x27;&#x27;ד) מחמיר לכתחילה לערב בלא ברכה] ומותר לכל בני החצר להוציא בין מביתם בין מבית האורח [דלא כמג&quot;א בשם המרדכי דס&quot;ל דאסור להוציא מביתו של האורח (ביה&quot;ל ד&quot;ה והוא)]"	סימן שע סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם האורח משלם לביתו?	"אפ&quot;ה מקרי אורח וכמ&quot;ש לעיל (בשו&quot;ע סע&#x27; ב&#x27;) דאפי&#x27; בשכירות מקרי אורח כשיש לבעה&quot;ב תפיסת יד אצלו (מ&quot;ב ס&quot;ק נ&quot;ג, שעה&quot;צ ס&quot;ק כ&quot;ח)"	סימן שע סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם הוא אורח 1) לפחות מל&#x27; יום 2) ליותר מל&#x27; יום 3) לל&#x27; יום ממש?"	"1) הוי אורח 2) אינו אורח ואוסר [אם יש לו חדר המיוחד לאכילה (מ&quot;ב ס&quot;ק נ&quot;ד)], והמ&quot;ב (ס&quot;ק נ&quot;ה) מצדד דאם דעתו להיות שם ליותר מל&#x27; יום הוא אוסר מיד דלא מצינו שמי ששוכר בית פטור מעירובי חצרות עד ל&#x27; יום [ודלא כגר&quot;ז דמקיל עד ל&#x27; יום אפי&#x27; אם דעתו להיות שם יותר דהרי מבואר בתוספתא דאורח אוסר מיד [אכן, ר&#x27; גראוס (פ&quot;ה הע&#x27; נ&quot;א) מעורר דהירושלמי (פ&quot;ו ה&quot;ב) אוקמיה התוספתא ברגיל, ואדרבה מבואר ממש כהגר&quot;ז, ואם נקטינן דלא כהגר&quot;ז צריך לפרש דהתוספתא מיירי כשהוא בא לפחות מל&#x27; יום ועל זה אמרינן דרגיל אוסר מיד אבל א&quot;כ ליכא ראיה מתוספתא כנגד הגר&quot;ז]] (שעה&quot;צ ס&quot;ק ל&#x27;) {וכ&quot;כ הנתיבות בסידורו בהל&#x27; מזוזה דשוכר לל&#x27; יום מחויב מיד}, אמנם אם יכול לסלוקי בכל עת שירצה הוי כאורח (שעה&quot;צ ס&quot;ק כ&quot;ט) 3) יש בזה סתירה בב&quot;י דהביא מתרוה&quot;ד דל&#x27; יום הוי אורח, וכן פסק בשו&quot;ע, אבל בסוף כתב שהתוס&#x27; רי&quot;ד מיירי כשהיה שם ל&#x27; יום או יותר שאוסר, ומצדד הביה&quot;ל (ד&quot;ה אלא) לומר דל&#x27; יום אינו אורח ואוסר דלא מצינו בשום מקום שיעורא דיותר מל&#x27; יום, וכן מצינו דמקרי תושב בל&#x27; יום [והערוה&quot;ש (סע&#x27; י&quot;ט) כתב דמקרי תושב ביותר מל&#x27; יום], והא דכתב התרוה&quot;ד דאינו אוסר בל&#x27; יום י&quot;ל דכוונתו ל&#x27; ימים שלמים דומיא די&quot;ג שנים ויום אחד, ומסיים וצ&quot;ע לדינא, וע&quot;ע בספר אגור באהליך (פ&quot;ל סע&#x27; כ&quot;ז) דהביא מנמק&quot;י וריטב&quot;א דיום ל&#x27; כלאחריו אבל רוב ראשונים ס&quot;ל דיום ל&#x27; כלפניו."	סימן שע סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם הקהל עשו עירוב, האם האורחים בכלל העירוב?	"כתב הט&quot;ז (ס&quot;ק י&#x27;) דאמרינן לב ב&quot;ד מתנה עליהם וכולל אפי&#x27; האורחים שדרים שם יותר מל&#x27; יום, ומ&quot;מ כתב הפמ&quot;ג (מש&quot;ז ס&quot;ק י&#x27;) דראוי לומר בפירוש דמערב בעבור כל מי שיתוסף בעיר הזאת לצאת דעה ראשונה לעיל (סי&#x27; שס&quot;ו סע&#x27; ט&#x27;) (מ&quot;ב ס&quot;ק נ&quot;ה, שעה&quot;צ ס&quot;ק ל&quot;א) {וצ&quot;ב קצת, דמשמע שם דליכא מח&#x27; ולכו&quot;ע אמרינן לב ב&quot;ד מתנה היכא דנוהגין לערב בעבור כל הניתוספין}"	סימן שע סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין באורח שרגיל לבא?	"מבואר לקמן (סי&#x27; שפ&quot;ד סע&#x27; א&#x27;) דגוי אורח שרגיל לבא אוסר, ונחלקו האחרונים לגבי ישראל אורח שרגיל לבא שכתב הרמ&quot;א בתשובות (סי&#x27; ק&quot;כ) דמותר לטלטל ביריד לובלין וש&quot;מ דס&quot;ל דישראל אורח שרגיל לבא אינו אוסר [וביאר הבית מאיר דגוי אינו דירה ואוסר מפני שמא ילמדו ממעשיו ועל כן הוא אוסר מיד ברגיל וזה אינו שייך בישראל], אבל המג&quot;א (ס&quot;ק י&quot;ב) הביא תשובת המהרש&quot;ל (סי&#x27; י&quot;ח) דאוסר ביריד לובלין וש&quot;מ דס&quot;ל דאוסר (מ&quot;ב ס&quot;ק נ&quot;ו), והכריע השעה&quot;צ (ס&quot;ק ל&quot;ג) להקל דהרי אפי&#x27; גוי הרגיל יש שיטת הרשב&quot;א דמקיל דאינו אוסר, וא&quot;כ בישראל בודאי יש להקל"	סימן שע סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו השיעור רגיל?	"הגר&quot;ז ס&quot;ל דהיינו כשהוא רגיל לבא יותר מל&#x27; יום [וזהו לשיטתו דס&quot;ל דבעלמא מותר עד ל&#x27; יום, ובזה אמרינן דרגיל אסור מיד (ר&quot;י באק), ועי&#x27; מש&quot;כ למעלה דמירושלמי משמע כהגר&quot;ז], אכן מבואר מתשובת מהרש&quot;ל דמקרי רגיל אפי&#x27; בפחות מל&#x27; יום, והשעה&quot;צ (ס&quot;ק ל&quot;ג) מסיים וצ&quot;ע"	סימן שע סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם יש אורחים הרבה?	אפ&quot;ה הם בטלים לבעה&quot;ב ונעשים כאנשי ביתו (רמ&quot;א, מ&quot;ב ס&quot;ק נ&quot;ז)	סימן שע סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם כולם אורחים וליכא בעה&quot;ב אצלם?	"כתב הרמ&quot;א בשם תרוה&quot;ד דכיון שאינם נטפלים לשום אדם אוסרים אהדדי מיד, ואפי&#x27; אם שבתו רק לשבת אחת (מ&quot;ב ס&quot;ק ס&quot;א) [ופשוט דזהו דוקא אם יש לכל אחד מקום מיוחד לאכילה (מג&quot;א ס&quot;ק י&quot;ב, מ&quot;ב ס&quot;ק נ&quot;ט)] {ונראה דאם יש בעה&quot;ב קבוע אבל לשבת זו אינו שם האורחים אינם נטפלים לו וצריכים לערב}, אמנם מבואר בתרוה&quot;ד דא&quot;צ בעה&quot;ב דוקא להיות שם אלא סגי אם יש אדם אחר בחצר או בעיר שקבוע שם כולם נעשו אורחים אצלו (מ&quot;ב ס&quot;ק נ&quot;ט, ביה&quot;ל ד&quot;ה קבוע) [והחיי&quot;א (עלל ע&quot;ג סע&#x27; ו&#x27;) מסתפק אם יכול להיות בטל לקבוע בעיר שאינה מוקפת חומה, אבל פשוט להשעה&quot;צ (ס&quot;ק ל&quot;ה) דלא מהני אלא בעיר שמוקפת חומה או מתוקנת כדינא, וכן פסק המ&quot;ב (ס&quot;ק נ&quot;ט)], וה&quot;ה דאורח בחצר אחד טפל לקבוע שבחצר אחרת ואינו אוסר (ביה&quot;ל ד&quot;ה קבוע)"	סימן שע סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם יש שם קבוע עכו&quot;ם?	"אם העכו&quot;ם אינו הבעה&quot;ב בודאי אינם נעשים כאורחים אצלו וצריכים עירוב וגם שכירות ממנו (מ&quot;ב ס&quot;ק ס&#x27;, שעה&quot;צ ס&quot;ק ל&quot;ו), ואם העכו&quot;ם הוא הבעה&quot;ב היד אפרים מקיל דהם נעשים כאורחים אצלו אבל הפמ&quot;ג חולק עליו וס&quot;ל דלא אמרינן שהם טפלים לו, וכן מוכח מתשובת הרמ&quot;א (סי&#x27; ק&quot;כ) וממג&quot;א (ס&quot;ס שפ&quot;ב) [ומשמע משעה&quot;צ (ס&quot;ק ל&quot;ו) דהוא מצדד להחמיר כרוב האחרונים, וכן מבואר מביה&quot;ל לקמן (ס&quot;ס שפ&quot;ב ד&quot;ה ויש), וע&quot;ע בשו&quot;ת בצל החכמה (ח&quot;ה סי&#x27; קמ&quot;א) דרוצה לחלק בין שכירות ושאלה ע&quot;ש, וגם משיג על ראיית השעה&quot;צ מתשובת הרמ&quot;א וס&quot;ל להיפך דהרמ&quot;א ס&quot;ל כהיד אפרים]"	סימן שע סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם יש רק אורחים אבל יכול לסלקם בכל עת שירצה?	"הרמ&quot;א הביא מקור להדין דכולם אורחים אוסרים מגמ&#x27; עירובין (ס&quot;ה ע&quot;ב), ומבואר שם דאפי&#x27; אם יכול לסלקם הם אוסרים, אכן הנשמת אדם ס&quot;ל דאינם אוסרים והביה&quot;ל (ד&quot;ה אוסרים) ע&quot;פ הגר&quot;א כתב מקור אחר לדין הרמ&quot;א משו&quot;ע לעיל (סי&#x27; שס&quot;ו סע&#x27; ב&#x27;) ביושבי אוהלים וספינה אוסרים אהדדי אם הם קבועים קצת, ומצי למימר דזהו דוקא כשאין אחד יכול לסלקם אבל אם הבעה&quot;ב יכול לסלקם גריעי טפי ואינם אוסרים אהדדי"	סימן שע סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בבית חולים?	"אם כולם אוכלים בחדר אחד בודאי אינם אוסרים, ואפי&#x27; אם אוכלים בחדרם אבל יש שם אדם קבוע מהני, ואם אין שם אדם קבוע נמצא שכולם אורחים אבל מהני אם יש פת שמונח במטבח דהוי עירוב להם [אבל עדיין צריכים לשכור רשות הגוים], ויש עוד סברא להקל בבית חולים שאין לחולים זכות שימוש בבית חולים רק זכות טיפול והם גריעי מאורחים (ארחות שבת פכ&quot;ח סע&#x27; צ&quot;ו בשם ריש&quot;א ורשז&quot;א) אבל סברא זה לא מהני אם יש חדרים המושכרים לבני משפחותיהם של החולים, ומה שיש רשות לבעה&quot;ב להחליף מחדר לחדר אין זה נחשב כיכולת לסלקם אלא אם יכול להוציאם מאותה חצר וכמ&quot;ש לקמן (סי&#x27; שפ&quot;ב) [ואפי&#x27; אי אמרת דנחשב כיכול לסלקם עדיין היא תלוי במח&#x27; בביה&quot;ל (ד&quot;ה אוסרים) כשאין שם קבוע אחד]"	סימן שע סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בבית מלון?	"ה&quot;נ אם כולם אוכלים בחדר אחד אינם אסורים, ואם אוכלים בב&#x27; מקומות או בחדרם צריכים לערב אבל סגי בפת שמונח במטבח [וכמ&quot;ש לעיל (סי&#x27; שס&quot;ו סע&#x27; י&quot;א), ודוקא כשהוא בכלי אחד, והמ&quot;ב (שם ס&quot;ק ע&quot;ג) מסתפק אם צריך פת שלימה בדוקא, ועי&#x27; מש&quot;כ לקמן (סי&#x27; שפ&quot;ו סע&#x27; ג&#x27;) דיש להסתפק אם זה דומה לציור דהגאו&quot;י ולא מהני], ומסתבר שהגוים שמשרתים שם אינם אוסרים דאפי&#x27; אם הם אוכלים שם מסתברא דאין לנים שם וא&quot;כ הוו כרועים דניחא להו טפי לאכול במקום לינה, ורק אם יש גוים אורחים אחרים אוסרים וצריך שכירות מהם, ויש אפשרות לשכור מהבעל החנות דבדרך כלל יש לו רשות להניח חפצים בכל חדר (ארחות שבת פכ&quot;ח הע&#x27; ק&quot;נ)"	סימן שע סעיף ח		
